תלבושות לחינה

חינה סוד הצבע

הצמח גדל באסיה, אפריקה ואוסטרליה. בארצות גידולו הוא משמש כשיח נוי או לצורך שימוש בחומר הצבע המופק ממנו. כאשר צובעים באמצעות החינה שער, עור וציפורניים הצבע נשאר יציב לאורך זמן. הסיבה היא שהוא מכיל מולקולה שנקשרת לחלבון הקרטין המרכיב את העור, הציפורניים והשער. כך שלמעשה הוא נשאר עליהם עד להתחלפות שכבת האפידרמיס הצבועה. לצורך צביעה מיבשים את העלים בצל וטוחנים אותם לאבקה. את האבקה מערבבים עם מים לקבלת משחה בוצית.

חינה הצמח ושימושיו, האם יש קשר אמתי

הצמח המשמש להכנת חינה נזכר כבר בשיר השירים בשמו העתיק אשכול הכופר: "אשכול הכופר דודי לי, בכרמי עין גדי" כבר אז הוא קשור לאהבה וזוגיות. שמו של הזן המשמש להכנת חינה הוא כופר לבן. פירות הצמח גדלים בצורת אשכול שצבעו אדום-סגול, והוא מדיף ריח בושם עדין.

 חינה לצביעת שער

לצורך צביעת השיער מערבבים את האבקה עם תה חם וביצה. במסורות שונות מוסיפים חומרים נוספים כגון: שמן זית, סומק, תה פירות אדום ועוד. החינה אינה מכילה חומרים כימיים ולצורך צביעת השיער יש להשאירה על השיער למשך מספר שעות. יש שני סוגים עיקריים של חינה: אדומה ושחורה. אם צובעים שער לבן בחינה אדומה הוא יהיה כתום. אם צובעים שער כהה הוא מקבל ברק כתום באור השמש. יש טוענים שהחינה האדומה עשויה מאבן כתושה ואינה בריאה לשיער. חינה שחורה עשויה אך ורק מצמח החינה.

החינה בתרבויות השונות, תלבושות חינה

בעולם הקדום ובתרבויות שונות משתמשים בחינה לעיטורי גוף למטרות קוסמטיות או פולחניות. המצרים הקדמונים מרחו אותה על אצבעות החנוטים. כמו כן הם השתמשו בה על העור כדי להגן עליו מהשמש. ההינדים מעטרים את גופה של הכלה בציורים בחינה. כיום משתמשים בחינה באירועים משמעותיים בחיים: הריון, לידה, ברית, אירוסין, חתונה. המוסלמים משתמשים בה ביום האחרון לרמדאן ובחזרה מהחאג', העלייה לרגל למכה.

חינה ברפואה העממית.

ברפואה העממית משתמשים בחינה לטיפול בדלקות גרון ושיעול או כאבי בטן על ידי גרגור של מרתח עלים. יהודי תימן היו משתמשים במשחת חינה שעורבבה באבקת קליפות רימונים לניקוי החניכיים וחיזוק השיניים. לעדות שונות מנהגים שונים הקשורים לטיפולים באבקת החינה.