מפיקת חינה

חינות המדריך המלא

מקורו של טקס החינה או חנה הוא במנהג שרווח בקרב גולי יהדות מגראב לרבות יהודים ממוצא מרוקני. חינות נערכו למעשה במסגרת הכנתה של הכלה לקראת המעבר מחיי ילדות בבית הוריה לחיים בוגרים יותר במהלכם היא עתידה להקים בית חדש ומשפחה עם בחיר ליבה, הלא הוא החתן. ליל החינה היווה בנוסף ואף סימל את ההתנתקות של הכלה לעתיד ממשפחתה, אולם חשוב לחדד ולומר כי אין המדובר כאן בפרידה בעלת קונוטציה שלילית, אלא הטקס עוסק למעשה בהתנקותה של האישה מחיי הנוערים והפיכתה לאישה הגרה בחסות בעלה.

שינוי מהותי ביחס לנשים בחברה הישראלית של שנות החמישים

פרידה זו הייתה נחשבת לנוקשה מאד בכל חברה שלא דגלה בשוויון מלא כלפי נשים. בראשית שנות החמישים על העלייה לישראל, לא מעט מעולי ארצות הגולה נחשפו לחסרונות וליתרונות של תרבות המערב כאשר אחד הבולטים ביניהם זוהה עם השוני המהותי בכל הנוגע ליחס המתירני והשוויוני כלפי הנשים בחברה.  לאט ובהדרגה נהפכו הנשים מקהילת העולם ממרוקו להרבה פחות תלויות במערכות היחסים הזוגיות בין בעל לאידה כאשר תופעה זו באה לידי ביטוי בעצמאות הנשית באורח החיים, בלבוש ובתפיסה החברתית.

שיוניים בדפוסי המחשבה המסורתיים

במרוצת השנים יותר ויותר נשים בישראל התברגו בתפקידים שונים בכל התחומים החברתיים והחלו להשפיע ואף להוביל תהליכים חברתיים בכוחות עצמן. המהפך החברתי שחל במעמדה של האישה בישראל הביא לשינויים נוספים שהתבטאו גם בדפוסי המחשבה המסורתיים לרבות טקסי חינות. שינוי הסטאטוס של הנשים ברמה החברתית אומנם יצר שינוי בבסיס של טקס החינה המסורתי, אולם יחד עם זאת שינויים אלו לא ניכרו במהות הטקס ומכלול הסמלים שנהוג היה לייחס לטקס עתיק היומין של החינה.

מה מסמל הטקס של היום?

בעשורים האחרונים אנו עדים למגמה חדשה שהחלה לאפיין את קהל הצעירים בישראל, יוצאי עדות המזרח, לשוב לשורשיהם דרך הזדהות עמוקה עם המסורת עליה גדלו שחלק אינטגראלי ממנה היה ועודנו מזוהה עם טקסי חינות. אם בעבר ההתמקדות של הטקס המסורתי הייתה נעוצה בהכנת הכלה להיפרדות ממשפחתה וחיי אישות חדשים, הרי שכיום רק ההיבט המיסטי של הטקס נותר בעינו שבא לידי ביטוי במסיבת הכנה לקראת החתונה.